קית מיצ'לאק ממישיגן לומד טבע ישראלי ב"חווה ואדם"

איזה סבירות יש שמשהו שטיפס על הרי צפון אמריקה יגיע לחוות "אדם וחווה" במודיעין שעוסקת במקצוע האקולוגיה השונים, יתאהב במקום, לראשונה בחייו ירים פטיש ויהפוך נגר, יתאהב בטבעונית ישראלית מכרכור, ויהפוך מדריך של חניכי "מסע". זה קרה לקית מיצ'אלאק.

קית מיצ'אלאק בן ה 26 נראה באחת מהתמונות שבאלבומו הפרטי כשהוא מטפס על אחד מהרכסים הגבוהים והמושלגים ביותר בקולורדו שבצפון אמריקה, רכס אלברט בהרי הרוקי בצפון אמריקה, כשהוא מניף דגל עם חברים. הרכס הזה מגיע ליותר מארבעת מטרים והוא נחשב קשה לטיפוס.

כשאני פוגש אותו בחווה האקולוגית חווה ואדם במודיעין הוא חובש כובע דמוי כובע פקק שמצא במחסן בחווה והוא מסתובב עימו ברחבי השטחים שמצויים בעבודה ובעיבוד חקלאי ואקולוגי.

חבר הציע לו בארה"ב להצטרף לתכנית "תגלית" כדי להכיר את ישראל. והוא הסכים בעיקר בגלל העובדה שזה לא עלה לו כסף, הוא מחייך, אבל אז, לאחר שהיה כאן, התאהב בארץ, באנשים שפגש, וחשב על הדרך להגשים את החלום שלו לעסוק באנרגיות אלטרנטיביות , מקצוע שלמד בקולג'. הכל החל בחודש פברואר שנה שעבר והוא הגיע בעצם בשביל הטיול אבל בואו לכאן גרם לו רעידת אדמה ממש והוא אומר זאת באנגלית

I was blown away

אמי יהודייה וכשהגעתי לכאן התרגשתי מאד מן החיילים שפגשתי, מהנופים, ולא ידעתי שיש כל כך הרבה מאלה. עצרנו בקיבוץ לוטן בערבה ויש להם שם מפעל אקולוגי . כמובן שזה עניין אותי מאד ונשארתי זמן קצר, שבתי לארה"ב והודעתי שאני אשוב לכאן כדי ללמוד לימודי אקולוגיה. כשחזרתי משהו אמר לי לבדוק על החווה האקולוגית "חווה ואדם" במודיעין כי יש כאן לימודים מתקדמים של תחומי האקולוגיה והחקלאות האורגנית.

הוא תכנן להגיע לכאן לחמישה חודשים והוא התאהב, כדבריו, שוב. "למדתי כאן בשמונה חודשים יותר ממה שלמדתי בכל ימי חיי וביקשו ממני להשאר כאן כדי להיות חלק מהצוות שמדריך צעירים מ"מסע" וסטודנטים וילדים. ובמקביל, גם לעבוד בחווה במקצועות שמזדמנים כאן. אני, שלא הרמתי פטיש בימי חיי, הקימותי רהיטים מעץ" הוא אומר ולוקח אותי לראות את החפצים שבנה ומשמשים את כל הצעירים בחווה."

הוא משמש היום מה שקרוי איש צוות צעיר והאנשים שעימם הוא עובד כאן מוגדרים, על ידו, הם הכי מדהימים שפגש בימי חייו. לכל מהם ידע על המקצועות של האקולוגיה. הרעיון של החווה הוא לחנך כל אחד והאיש שמלמד משתף את מי שמצוי כאן כדי ללמוד בידע שנצבר."האנשים כאן מאד סובלניים והם יודעים שאנשים באו ללמוד . אדם יכול לעשות טעויות ואף אחד לא יציק או יפגע בו או יצעק עליו." הוא אומר

מצא אהבה
הוא יכול להשאר כאן עד יולי 2016. הוא מספר שהיה אמור לשוב בפברואר השנה לארה"ב אבל העדיף לבטל את הכרטיס ולהשאר כאן. הוא מסתובב מאז, ברחבי החווה, עם הכובע דמוי הפקק, ולהנות מן המתחולל כאן.

מסביב מתכוננים לתהלוכה של שבועות ואחת המתאמות הינה חברתו של קית, תמר בירמן מכרכור, שהגיעה לכאן לשנת שירות. "היא בחורה מאד פקחית" הוא אומר לי לפני שהוא מפגיש ביננו.

היא הגיעה לכאן במקרה , היא מספרת , כי היא הייתה מיועדת למקום אחר. לבסוף החליטה, בתום סופשבוע כאן, כי זה המקום עבורה. היא שבה הביתה והחלה להתנהג כאילו חייה בחווה כל חייה. היא טבעונית ועבורה המקום הזה הוא מקום שבו היא יכולה לגדל את מה שהיא אוכלת ולהשתמש במה שאמא טבע מזמנת.

"אני כאן מסוף חודש אוגוסט ובסוף התקופה אני אלך לשירות לאומי כי אני פציפיסטית " היא אומרת לי

יכול להיות שהיא תשאר בחווה ואולי תצא לחווה בהרדוף שם מתנהלת חווה אקולוגית שבה מגדלים מוצרים חקלאיים ועוסקים בחינוך אנתרופוסופי.

ביחד עימה יושבת חברתה, נועה גורן, שהשתחררה מהצבא לאחר שירות ביחידה מיוחדת. לפני כן, היא הייתה כאן בשנת שירות בחווה ולאחר סיום שנת השירות נשארה חצי שנה נוספת. כעת, לאחר השירות הצבאי היא מתכוונת לאתר מקום שבו תוכל לעסוק בתחומי האקולוגיה

כשאני שואל את תמר בירמן האם הגיעה מבית שעוסק בתחומים אלה היא אומרת שהיא הגיעה מבית רגיל והיא הפכה לטבעונית.

מסביב מתנהלת פעילות מאד מגוונת לקראת חג השבועות שכוללת תהלוכה של ירקות מקומיים, החמור נוער מאחור, "כי זו עונת היחום והוא בוודאי גם רעב או צמא" -אומר לי קית מיצ'לאק וקבוצה של צעירות ממכינה קדם צבאית בצפון מתכוננת למסע התהלוכה.

יום חם בחווה, תרתי משמע, והמלאכה מרובה.

כתב וצילם נתן רועי.

0 תגובות

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *