חיים ברי-קיימא

ניתן להגדיר חיים ברי קיימא באופנים רבים ומגוונים. אנו נבחר להגדיר "חיים בני קיימא" כחיים מוסריים.

אחד ממאפייני האדם הינו המוסר. המוסר הינו שאלת שאלות רפלקטיביות הבוחנות את מעשינו ביחס לאחרים.
פועל יוצא של פעולה נדרשת זו הוא הצורך בהגדרת ה"אחרים". מי הם אותם אחרים אשר ביחס אליהם עלי לבחון את פעולותיי? לכל אחד מאיתנו תמונה המייצבת את האחר, תמונה המכילה מדרג מוסרי אשר בהתאם לו נפעל.
מדרג מוסרי זה נע באופן טבעי בהתאמה למידת הקרבה שלנו לאותו ה"אחר". על פי גישת החיים ברי קיימא, ננסה להכניס אל הגדרת האחר שלנו את כל היש ביקום.

באומרנו "כל היש ביקום" כוונתנו לבני המשפחה הקרובים, השכנים, בני עמנו, בני האנוש, בעלי החיים, הצמחים, האדמה.. על כל אלו ועוד חלה עלינו האחריות המוסרית הנובעת מתוקף היותנו בני אנוש מוסריים. עלינו לבחון כיצד מחשבותינו ופעולותינו משפיעות על האחר. ככל שמשרעת האחר שלי גדולה יותר, כך אוכל לומר שאני מממש את היותי בן אנוש מוסרי.

כדור הארץ הינו אורגניזם על כל המשתמע מכך. לכדור הארץ ישנם משאבים מסוגים שונים- מתחדשים ומתכלים. כאורגניזם, גם לכדור הארץ יכולת לריפוי עצמי. התפיסה הרווחת בקרב בני האנוש רואה את כדור הארץ ומשאביו כבלתי מוגבלים, קשה לנו לראות את השפעתם ה"קטנה" של מעשי האדם על הכדור העצום שנקרא כדור הארץ. כביכול, פסולת בעייתית אשר תושלך בחביות אל האוקיינוס העצום לא תשפיע כהוא זה, גזים אשר ייפלטו מארובות תחנות הכוח ייבלעו במרחבי האטמוספרה האינסופיים ולא ישפיעו על איכות האוויר שאנו נושמים. אך זוהי אשליה מסוכנת.
לכל מעשה, ולו הקטן ביותר, יש השפעה פיזית על המתרחש.

ניתן להתייחס אל נושא הקיימות בשני אספקטים עיקריים: האחד, מנקודת מבט של כדור הארץ, על כל המכלול שבו והשני, מנקודת מבט אנושית, על כל המכלול שבה. פעמים רבות אנו שומעים בני אדם המוחים בלהט כי יש "להציל את כדור הארץ". להבדיל מגישה זו, אנו מניחים כי אין צורך "להציל" את כדור הארץ, שכן על ציר הזמן יידע הוא לתקן ולברוא את אשר נחוץ. ברמה האנושית, סביר להניח כי ציר הזמן שלנו קצר בהרבה ולכן את אשר אנו נגרע ממשאבי כדור הארץ (משאבים מתכלים, מינים נכחדים, שטחים פתוחים, אוויר ומים צלולים..) יחוו ילדנו, נכדנו וניננו.

האדם הציב את עצמו במקום פרדוקסאלי, מחד הוא טוען כי הדבר החשוב לו ביותר הוא ילדיו ונכדיו, אך מאידך, הוא איננו מוכן לוותר על חיים נהנתנים וחסרי אחריות מוסרית.
ניתן לסכם ולומר, שחיים המונחים על פי האחריות המוסרית מחייבים אותנו לשלם את המחיר, היום ולא מחר. המחיר הוא אמיתי והוא בא לידי ביטוי בשינוי באורח החיים, בערנות, בפקפוק, בשאלת שאלות ובנכונות להכיל חוסר נוחות. בחירה זאת מתגלה לאורך הזמן כדרך חדשה, מספקת ומצמיחה.

חיים ברי קיימא אינם אחד או אפס, אלא היכולת לשנות במעט או במרובה מהעשייה המלווה אותנו בחיינו. כל אחד מאיתנו נמצא על רצף חייו בנקודה של מודעות, יכולות כלכליות ונפשיות המאפשרות מסע מסוים לכיוון חיים ברי קיימא. רצוי שנקבל בהבנה ובאהבה גם אי הצלחות ברעיונות של קיימות.
גישה זו היא גישה מקיימת, המאפשרת לכל אינדיבידואל לא להשחית את האנרגיה הנפשית שלו על ביקורת הרסנית על עצמו ועל האחר. האנרגיה הנחסכת תתועל למעשים מקיימים.

החווה, קיימת ומתנהלת כאורגניזם על היבטיה השונים, הפיזי, החברתי והרוחני. ההתייחסות אל החווה כאורגניזם מבטאת את הגישה ההוליסטית ואת ההבנה העמוקה כי הדברים אינם עומדים בדידים כשלעצמם, אלא מנהלים דיאלוג מתמיד בין חלקי המערכת השונים.

כבר בתחילת דרכה של החווה הוגדרו נורמות מנהלות אשר דרכם נאפשר לחיים ברי קיימא לשרות במקום:

•    מזעור השיפוטיות ויצירת מרחב מאפשר ומעודד צמיחה.
•    בניית מערכות הרלוונטיות לצורכי וחיי החווה.
•    הקטנת טביעת הרגל האקולוגית באופן מקסימאלי.
•    התנהלות נבונה הנמנעת מפנאטיות ומותנות של פרדיגמות.
•    יצירת אדוות רבות ככל הניתן לרעיונות ולמחשבות העומדות בבסיס החווה.
•    רבגוניות גדולה בכל פועלנו.
•    יצירת קשר וחיבור בין המערכות השונות של החווה.

במימד הפיזי והחברתי של החווה הוחלט כי :

•    אין אנו אוכלים בעלי חיים בשטח החווה ובפעולותיה.
•    אין אנו משתמשים בכלים חד פעמיים שאינם מתכלים.
•    אנו מטפלים בפסולת אשר אנו מייצרים ואין פינוי פסולת מהחווה.
•    אנו מטפלים בפסולת האנושית לא על ידי ביוב, אלא על ידי שירותי קומפוסט.
•    אנו בונים את מבני החווה על פי שיטות אקולוגיות ובעיקר על ידי חומרים זמינים המצויים בסביבתנו.
•    אנו אוגרים את מי הגשמים ומשתמשים בהם בתבונה.
•    אנו מטפלים במים האפורים, מסננים ומשיבים אותם לשימוש חוזר.
•    אנו מגדלים גידולים אורגניים בשיטות רבגוניות.
•    החשמל בחווה הינו חשמל ירוק המופק ממערכת תאים פוטואלקטריים.
•    הפעילות בחווה מבוססת על פשטות, רלוונטיות וקשב.
•    בחווה קהילה רבגונית הכוללת בני שירות, מתנדבים מהארץ ומחו"ל וצוות בוגר.
•    פעילות רבגונית בבתי הספר, בחווה, ילדים מבוגרים, סדנאות, קורסים, אחזקת שטחים ירוקה ועוד.

0 תגובות

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *