מערכות מים

אנחנו חיים במדינה אשר הגדרת האקלים השורר בה נעה בין אקלים ים-תיכוני בצפון (600-1200 מ"מ משקעים שנתי ממוצע) לבין אקלים יובשני – צחיח בדרום הארץ (30-200 מ"מ בשנה בממוצע). תהליכי שינויי האקלים המתחוללים בקצב מואץ ברחבי העולם לא פוסחים על אזורינו.

חורפים שחונים הופכים לנורמה ומשק המים בארץ מתדלדל משנה לשנה כתוצאה משימוש לא נאות במאגרי מי התהום וזיהומם ע"י מערכות ביוב כושלות, תעשייה רשלנית, שימוש בכימיקלים ומי קולחין בחקלאות, וחוסר פיקוח ואכיפת החוק בנוגע לשמירת המים.

בחווה אנחנו מנסים להדגים מספר מערכות פשוטות אשר שמות דגש על חיסכון במקור של המים, על שימוש במי גשמים ונגר עילי ועל טיהור והשבת מים משומשים:

להלן מספר דוגמאות:

1. ביוב אלטרנטיבי:
החווה אינה מחוברת לתשתיות ביוב עירוניות ומטפלת בשפכיה בעצמה. ישנה הפרדה במקור בין טיפול בפסולת
אדם לבין טיפול במים ממקלחות וכיורים. פסולת אדם מטופלת בשיטת "שירותי קומפוסט יבשים" בהם החומר נאסף בבור אטום ואיתו מעורבבים עלים יבשים, רסק גזם יער או נסורת יבשה. החומר עובר תהליך חימום בקטריאלי בדומה לערימת קומפוסט רגילה ונותר להתפרק במשך כשנה נוספת ע"י מיקרו אורגניזמים לפני שהוא הופך לדשן איכותי ומיושם על עצים ושיחי סרק בחווה (לא בגינת הירק!). הספר "זבל אנושי" מאת ג'וזף ג'נקינס תורגם לעברית לאחרונה ע"י טליה שניידר ויצא לאור בהוצאת יער. בספר מפורטים הסיבות, השיטות והמחקרים המקיפים בנושא ומובטח ש"לאחר קריאתו לא תדיחו שוב את השירותים באדישות".

החווה חוסכת בממוצע כחצי מליון ליטר בשנה ומפחיתה מהעומס על מערכות הטיפול בביוב העירוניות.
כך הופכת "הבעיה לפתרון" והפסולת למשאב יקר ערך. אי שימוש במים להדחת האסלות חוסך לפחות 1000 ליטרים ליום.
ע"י הפרדת הפסולת האנושית ממשק המים של החווה הופך הטיפול במי מקלחות וכיורים (מים אפורים) לפשוט ויעיל.

בחווה מודגמות שתי מערכות בנושא:

  • הזרמת מקלחות ומי ברזי שתייה ושטיפה ישירות להשקיית צמחיה ועצים אוהבי מים המחופים בחומר אורגאני
    (קנה סוכר, במבוק, תאנה, נענע, בננה).
  • טיהור והשבת מי מטבח, מקלחות ומכונת כביסה באמצעות מערכת אגנים ירוקים (wetland). היעוץ להקמת המערכת ניתן ע"י מהנדס המים ארנון גורן והיא משולבת בתכנון פרמקלצ'ר מקיף של אזור מבנה המגורים בו עודפי המים המטוהרים (כ-500 ליטר ליום) ישקו גינות תבלינים ועצי פרי סמוך לבריכות הטיהור. מצורפת מצגת בנושא מאת ארנון גורן.
    החווה ממחזרת כמאתיים אלף ליטר של מי אפורים בשנה.

2.איסוף מי גשמים:
בחווה מותקנים מרזבים ומיכלי אגירה אשר תופסים את מי הגשמים ממספר גגות ומזרימי אותם למאגר של 100 קוב (100,000 ליטר). המים נשאבים למיכלים עיליים במקום גבוה ומשם מוזרמים בכוח הכבידה ליישומים שונים ברחבי
החווה: בניה, מוקדי יצירה, השקיית צמחיה, מקלחות ועוד (לא לשתיה!). החווה אוגרת ומשתמשת במאות אלפי ליטרים של מי גשמים במהלך החורף וממלאת את מאגרי המים בסוף האביב לקראת תקופת היובש לשימושים השונים וכמאגר חירום במקרה של הפסקת מים.אמיר יחיאלי, מיקרוביולוג ומתכנן מערכות מים, עובד בשיתוף עם החווה, להלן מצגת פרי עטו בנושא אגירה ושימוש במי גשמים בבתי ספר.

3.נגר עילי:
מעטים מקשרים בין קיומם של שיטפונות הפוקדים ערים וכפרים בארץ ובעולם לבין סחף קרקע הנוצר מכריתת יערות
ומכיסוי נרחב של שטחים בבטון וכבישים אשר לא מאפשרים למי הגשמים לחלחל חזרה אל הקרקע בדרכם להעשיר את מי התהום. אותם מים, אשר אמורים להשלים את מחזוריותם מציפים את ערינו, שדותינו ודרכי התחבורה השונים, יוצרים נזק רב ונשפכים לבסוף אל הים.

על מנת להחזיר את מי הנגר העילי אל מי התהום אנחנו משתמשים במספר טכניקות פשוטות:

  • בורות חלחול בנפח של 2 מטר מעוקב המלאות באבנים וחצץ וממוקמות במקומות הנמוכים המוצפים אחרי
    גשמים עזים.
  • שוחות להחדרת נגר (swales): תעלות מפולסות אשר קולטות מי נגר מגגות, שבילים ומשטחי סלע. התעלות מחדירות את מי הנגר לקרקע, לוכדות סחף ומעשירות את צמחיה השתולה בסביבתה בחומר אורגאני ומים.
  • טרסות: השיטה המסורתית במקומותינו לבניית קרקע במדרון ולעצירת סחף. שימוש במשאב אבן מקומית ליצירת קירות אבן ומילוי באדמה מקומית כמצע לשתילת עצים.
  • בחממה ישנם שולחנות ריבוי וגידול. שולחנות אלו מנווטים את המים העודפים אל מיכל איסוף אשר משמש
    להשקיית הערוגות.
0 תגובות

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *